אבחונים ותרופות 

יודעים מה מעצבן אותי מאוד? אבחונים מיותרים או אבחונים שמומצאים על ידי חברות התרופות.
אקדים ואומר שאינני נגד תרופות! אבל לאילו שזקוקים להן.
שמעתי כבר כמה וכמה פעמים על אבחון של מאניה דפרסיה אצל ילדים בארה"ב. חקרתי קצת וגיליתי שמימדי התופעה פשוט עצומים. המספרים גדלו פי 4,000 (!!!!) אחוזים בעשר השנים האחרונות. כן....ילדים מגיל 3 מאובחנים במאניה דפרסיה, באותה קלות שבה מאובחנים בישראל ילדים בני 6 עם הפרעת קשב וריכוז. 
למה? בדרך זו חברות התרופות יכולות לשווק אין ספור תרופות לילד. זה כבר לא רק ריטלין, כדור אחד ויחיד – זה "קוקטייל תרופות" המכיל כדור אנטי פסיכוטי, כדור מייצב למצב רוח, כדור שינה ועוד "תוספות" כאלה או אחרות, שחלקן נועדו למנוע את תופעות הלוואי של ריבוי התרופות...
לשמחתי, בזמן האחרון, פסיכיאטרים ומטפלים בארה"ב מתחילים להודות שהם טעו, שאין כל כך הרבה ילדים שסובלים ממאניה דפרסיה, שאולי האבחנה היתה שגויה. אז מה עם כל אלפי הילדים שהואבסו בתרופות? מה עושים איתם? איך מטפלים בהם?
בעיני, אותו הדין צריך לחול גם בארץ שלנו גם לגבי אבחון-היתר של ה- ADHD. נכון, ישנם הרבה ילדים שזקוקים לתרופה, אך לא במספרים שאנחנו מכירים היום! 
אני ממליצה לרבים מהמטופלים שלי לגשת לאבחון מסודר ולקחת תרופות, אם הן אכן נחוצות, אבל לא ייתכן שכל ילד שקצת מתקשה לשבת בכיתה, מתקשה להכין את שיעורי הבית שלו או סובל מהתפרצויות זעם מייד מאובחן עם הפרעת קשב וריכוז!!! חייב להיות פיתרון אחר.
מסכימים?


ומה אמרתי על כך בתוכנית הרדיו של שרה בק?

https://www.youtube.com/watch?v=dQF3-_Nsx50