איך מכינים את הגדולים לבואו של הקטן?
דמיינו לעצמכן זוג נשוי כבר כמה שנים באושר, ופתאום יום אחד, הבעל מודיע בגאווה לאישה: " אשתי היקרה, אני אוהב אותך מאוד. עד כדי כך שהחלטתי לחלוק את אהבתי עם כלה חדשה וצעירה. היא תגור איתנו ואני אבלה איתה בימי שני רביעי ושישי ואיתך בימי שלישי וחמישי. ימי ראשון יהיו נתונים למיקוח. כשהיא תגיע הביתה אני רוצה שתקבלי אותה יפה, כמו שאחות בוגרת צריכה להתנהג. בואי נסתכל בריהוט בחדר השינה שלך, בבגדים ובתכשיטים, כדי למצוא דברים שתוכלי לתת לה".
טוב, אז ככה לא תכינו את הגדול/ים לבואו של אח חדש...אבל למה אנו כל כך חוששים מהבשורה הזו ומהמעבר ואיך כדאי לבשר להם ולהכין אותם לקראת השינוי?
מה בעצם עובר על משפחה ברגע שנולד תינוק חדש?
דמיינו שאתם כמשפחה עומדים על רפסודה. כמשפחה כבר למדתן לייצב אותה, בין אם המים גועשים או שקטים, אינכם נופלים מהרפסודה. פתאום אדם חדש עולה על הרפסודה. אפילו שזהו רק תינוק קטן, אפילו דריכת רגלו הקטנה, מייד מערערת את שיווי המשקל שכה עמלתם להשיגו. כל אחד מבני המשפחה מנסה לייצב את עצמו ולייצב את שאר בין משפחתו. האיזון מופר. לכל משפחה לוקח את הזמן שלה, לכל פרט במשפחה לוקח זמן משלו למצוא איפה לעמוד כדי ליצור את האיזון ועל מנת לייצב מחדש על הרפסודה .
כל אחד במשפחה מקבל אחרת את הפרת האיזון כתוצאה מהולדת תינוק- גם ההורים וגם הילדים. ישנם ילדים שהאיזון שמופר כמעט ואינו משפיע עליהם וישנם ילדים שחייהם ישתנו מקצה לקצה. זה תלוי בגיל הילד, במיקום שלו בסדר האחים, במספר הילדים במשפחה, את ההכנה שהוא עבר לפני הלידה וכמובן באופי של הילד, במזג שלו.
לרוב, ההורים חוששים משינוי באינטימיות עם הגדול/ים. הם מבולבלים ותוהים כיצד ניתן ליצור אינטימיות עם עוד ילד ולשמור על אותה אינטימיות שהיתה לפני הלידה.
סיבה שניה לחשש של ההורים טרום הלידה הוא השינוי במערכת האחים. יחסים בין האחים, יחסים של ההורה אל מול אחד מהם, קנאה, מריבות ומחלוקות.
עוד חשש של הורים הוא שאצל הגדול תתרחש "נסיגה" התפתחותית כתוצאה מהולדת האח. כמו ילד שנגמל מחיתולים יחזור להרטיב או שילדה שנרדמת לבדה במיטתה וישנה כל הלילה, תחזור ותגיע למיטת ההורים מספר פעמים בלילה.
למעשה, מדובר במערכת שלמה של תחושות חדשות לחלוטין במשפחה. חלוקה של אהבה, חלוקת משאבים, חלוקת אנרגיה, תשומת לב, קנאה, מגוון רגשות נוספים, והרשות להרגיש אותם.
אז כמה טיפים לפני הלידה הצפויה:
1. מתי לספר- הרגע שבו החלטתם לספר אינו קבוע. שי שיגידו שרק לאחר בדיקת הסקר הראשונה כדאי לספר ויש שיגידו שרק כאשר הבטן מבצבצת ודבר ההריון סמוך ובטוח. לעומת זאת, יש הורים שמספרים לילדיהם עם היוודע ההריון להם עצמם. אין תשובה חד משמעית מתי כדאי לספר- יש להתאים זאת לגיל הילדים ולבשלות הרגשית שלהם. בכל מקרה, זכרו, כאשר אתם שומרים סוד מפני הילדים, הם חשים שמשהו מתרחש מאחורי גבם ויכולים להפוך לפחות בטוחים וחשדנים. אם קורה ובני המשפחה "מזמזמים" על דבר ההריון מעל ראשם של הילדים אך לא אומרים את הדבר המפורש, עדיף לומר את האמת ולא להסתיר.
2. אל תבנו ציפיות- אל תספרו כמה כיף יהיה כשייולד התינוק וכמה כיף יהיה לגדול עם אח חדש. כגודל הציפייה כן גודל האכזבה. בואו נשים את הדברים על השולחן: ברגע שהתינוק ייוולד, לא יהיה "כיף" לאחיו הגדול. התינוק ימשוך את כל תשומת הלב של אימו, הוא לא יתקשר, הוא רק יבכה, יישן ויאכל. ההנאה מהאח תתחיל רק בשלב מאוחר יותר. אני ממליצה לתאר לילד את השלבים הראשונים כפי שהם יהיו, כמובן שבהתאם לגיל ולבשלות הרגשית שלו, זאת כדי לא ליצור אכזבה ותסכול רב יותר.
3. אל תפחדו מקנאה- קנאה היא רגש טבעי והוא חלק ממערכות יחסים. הבדילו בין קנאה לבין צרות עין. צרות עין היא רצון שלאחר יהיה רע וקנאה היא רצון שיהיה לי את מה שלאחר יש. אני דוגלת בשימוש במילה "קנאה" בשיח בבית. אפשר לומר לילד "אני מבינה שאתה מרגיש שיכול להיות שתקנא בתינוק שיבוא כי אתה חושש שאהיה איתו כל הזמן. זה בסדר להרגיש כך. אני אנסה להקל עד כמה שאוכל". אל תבטלו את הרגש הזה. ככל שתקבלו אותו יותר ולא תפחדו ממנו, כך הילד עצמו יקבל את הרגשות השליליים שלו, יחיה איתם בשלום וידע שאתם מקבלים אותו בכל מצב. ההבנה וההכרה יוצרים רגיעה אצל הילד והרגשות השליליים יפחתו.
4. שחררו את רגשות האשם- עם כל ייסורי המצפון ורגשות האשם, הבאת אח קטן היא מתנה שאין כמותה. ילד בכור שנולד לו אח- אמנם הוא כבר לא היחיד והמיוחד של אמא ואבא, אך הוא לומד להתמודד עם אינספור סיטואציות חדשות שאינן ידועות לו ושהוא עוד יפגוש פעמים רבות בחיים- הוא לומד לוותר, להתאפק, להתחשב, לחלוק ולא לקבל את כל מה שהוא רוצה. הוא לומד גם לקנא ושהקנאה היא חלק מהחיים. הוא לומד מה לעשות עם הקנאה שמתעוררת בו ובהכוונה נכונה, כיצד לנתב אותה למקומות טובים. מאוחר יותר, כשהתינוק יגדל, אחיו לומד לפתור קונפליקטים, לריב, להתפייס, לכעוס ולסלוח ועוד מגוון מיומנויות חשובות. אחים הם המראות של ילדינו הקטנים- דרכם הם לומדים (במקום הבטוח שלהם- הבית) במה הם טובים יותר ופחות, במה הם יכולים להשתפר, כמו כן, הם לומדים על המקום שלהם במשפחה ובעולם.
ולסיכום קצר- אל תחששו מהשינוי וקבלו אותו בברכה. זכרו, ייקח זמן עד שכולכם תמצאו את מקומכם על הרפסודה ותתייצבו מחדש כמשפחה.
