כוחו של עידוד
עידן בכיתה ד'. בעוד יומיים יש לו מבחן גדול בחשבון: "אמא, אני שונא חשבון. המורה כזו רעה...היא כל הזמן אומרת שאני לא משתדל ואם הייתי קצת יותר לומד הייתי מצליח".
יעל בת ה-3 רוצה לשתות מ"כוס של גדולים" מזכוכית: "אמא, אני רוצה כמו גדולים. לא רוצה את הכוס של דורה"
גילה, אמא לשלושה ילדים אומרת לבעלה: "היה לי יום מטורף לגמרי. הקטן לא רצה לישון צהריים, לגדול יש מבחן מחר והוא לא מבין את החומר והאמצעית לא הפסיקה לבכות שהיא רוצה להכין איתי צמידים. אני הרוגה. אין לי כוח יותר. נמאס".
עידן, יעל וגילה מזמנים לאדם שעומד מולם כמה אפשרויות תגובה: כעס, האשמה, תוכחה או להפך, עידוד ואמפתיה.
מהו עידוד?
עידוד משמע "חיזוק רוחו של אדם לעשות לבצע דבר מה". העידוד מטרתו להגביר אמונתו של אדם בכוחותיו והעלאת הערך העצמי שלו. לטעת בו אומץ, אמונה ואופטימיות לקבל את עצמו בלי פחד מפני זלזול והשפלה. אדם שגדל באווירה מעודדת, לרוב מסיק מסקנה שהעולם הוא מקום בטוח ויש לו אומץ להתמודד ולהתנסות במשימות החיים השונות.
לדוגמא, עידן שנרתע מחשבון והמבחן הגדול שמצפה לו זקוק לעידוד. אימו יכולה לומר לו "אני מבינה שקשה לך (אמפתיה). אני יודעת שאתה חכם ולומד לפני מבחן. אני בטוחה שתעשה את המקסימום שאתה יכול ותגיע מוכן למבחן בעוד יומיים. התוצאה פחות חשובה".
ההפך מלעודד זה לייאש. כבר בראשית חיינו אנו גדלים באווירה של חוויות מייאשות. כאשר ילדיכם בן ה-3 מתעקש להתלבש לבדו בבוקר, הוא רוצה להרגיש שביכולתו לעשות דברים לבדו. יעל רוצה לשתות מכוס זכוכית ולא בכוס של ילדים. אם אימה אומרת לה "את עוד קטנה. את לא מחזיקה טוב את הכוס. היא עלולה ליפול ולהישבר". כנראה שיעל תסרב בהתחלה להיכנע, ייתכן שאימה תוותר לה ובמידה והכוס תיפול היא תאמר לה: " אמרתי לך" (אני לא אומרת שיש להתיר לילדיכם לעשות ככל העולה על רוחם בשם העידוד וחיזוק הביטחון, אך יש לשים לב לכך ולא ליצור אצל הילד חוסר ביטחון בנוגע לכל יכולותיו).
דוגמא נוספת היא הדוגמא של עידן לפני המבחן בבית הספר. פעמים רבות מורים מדגישים שגיאות וחסרונות. חלקם מאמינים שהתייחסות לשגיאות בהערות, גערות, הדגשתם בקו אדום וכדומה, תלמד את הילד להימנע מהם. רוב הילדים שקשה להם בבית הספר ומקבלים פידבקים שליליים ולא עידוד יפתחו רגשי נחיתות, הם יחושו לא יוצלחים ולא חכמים.
כמתבגר וכבוגר נידרש הילד שלא עודדו אותו להוכיח את עצמו מדי יום ביומו. כבוגר, הילד הזה כבר טעון ברגשות נחיתות. במשך הזמן הילד הזה למד להסוות את חולשותיו מהסביבה ומעצמו. למד שרק אם הוא יהיה מושלם, רק אם יעשה את הדברים ב 100% , יהיה לו ערך.
גילה, האם שמתלוננת באוזני בעלה על היום הקשה שעברה יכולה לזכות בשתי תגובות מצידו:
התגובה המייאשת: "תגידי לי...מה את בוכה? מה כל כך קשה להשתלט על שלושה ילדים. אני עבדתי כל היום במשרד ואת בכיף שלך בבית. הייתי מתחלף איתך בין רגע. ובכלל, אורלי אשתו של יעקב עם ארבעה ילדים בבית ואף פעם לא מתלוננת".
התגובה המעודדת: "זה באמת נשמע שהיה יום קשה (אמפתיה). אני בטוח שעשית ככל יכולתך להשתלט עליהם. תראי איך הבית מסודר וכולם במיטות ב-9 למרות כל הבלאגן. כנראה שאת עושה משהו טוב". לפעמים העידוד הוא בכלל לא לומר כלום, אלא פשוט רק לחבק. במידה ובדוגמא זו בן זוגה של גילה היה רק מחבק אותה, הוא היה מאשר לה בחיבוק שהוא מבין את הקושי שלה, מכיר בו ויודע שהיא אמא טובה.
אין להתבלבל בין דברי עידוד לשבח. דברי שבח ניתנים על הישגים גבוהים והצלחה. זאת אומרת, שהוא מותנה בהצלחה. אם אני לא אצליח, השבח ייעלם (ואיתו תחושת הערך שלי). עידוד ניתן לכולם, בכל זמן, אינו תלוי בהצלחה. הוא מחזק את הערך הסגולי של האדם. אתה לא פחות שווה כשאתה נכשל.לעומת זאת, אנו וילדנו זקוקים לעידוד דווקא כאשר איננו מצליחים.
דברי שבח לדוגמא: "כל הכבוד", "אתה חכם", "גאון של אמא", "ילד טוב" וכדומה.
לדעתי, אין זה פסול כלל לתת דברי שבח לאדם או לילד העומד מולכם, אך יש לשים לב שלא רק משבחים, אלא גם מעודדים לפי הדוגמאות הקודמות.
עוד דוגמאות לעידוד:
"אני מאוד מעריך את העובדה שהצלחת להירגע כל כך מהר למרות שהיית עצבנית"
"כמה נעים לי לראות אתכם משחקים יפה ביחד..."
"אתה ילד מקסים , איזה יופי אתה מתחלק עם חבריך..."
"כשחיבקת אותי, עודדת אותי מאוד, כי הרגשתי רע מקודם ועכשיו החיבוק שלך נתן לי כוח..."
"היום היה יום לא כל-כך נעים, זה לא נורא, מחר יום חדש - מחר נתחיל מהתחלה..." - בלילה לפני השינה, כדי שהשינה תהיה מתוקה יותר, כדי לעודד גם אם אנו מרגישים שאין כל-כך על מה.
"טעיתי כשאמרתי לך ...כך וכך... , הייתי עצבני קודם, לא שלטתי בעצמי, אני מצטער..."
על מה לשים את הדגש כשמבקשים לעודד:
- חשוב לתת עידוד גם למובן מאליו, לחיובי.
- שימת הדגש על התנהגות מפריעה מקבעת אותה
- העידוד הוא לא תמיד מילולי - חיבוק, מבט, מגע, מבע, חיוך וכו'...
- עידוד הוא לפעמים פשוט להקשיב, ולתת לשני אפשרות רק להרגיש רע, ושלמישהו אכפת שרע לו.
- עידוד פירושו לא לזלזל בדבריו של אדם או ילד, כי אם הוא מישהו שמקשיבים לו זה אומר שיש לו ערך.
בהתחלה אין מיומנות במלאכת העידוד ועלולים לחוש תחושה של מלאכותיות, אולי זיוף - לכן כדאי מעכשיו להתאמן - התוצאות מדהימות.
