הזוג ההפוך
סיגל מאוד יפה בעיני רמי. כל כך יפה, שמהרגע הראשון שהוא ראה אותה הוא רצה להתחתן איתה. כשהם נפגשו, סיגל היתה בת 35 ורמי בן 32. כמעט כל החברות של סיגל התחתנו, בנו משפחה והיא הרגישה את הלחץ הולך וגובר, החברות הנשואות החלו להתרחק, אמא שלה כמעט התייאשה ממנה וגם היא התחילה להתייאש מעצמה.
כשהיא פגשה את רמי לראשונה היא חשבה שהוא "בסדר". הוא לא היה מה שקיוותה לו, אך בגלל שכל כך לחצו עליה להתפשר בבחירת בן זוגה, היא המשיכה להיפגש איתו. רמי היה מסוחרר מיופייה, מהכריזמה שלה ומהעובדה שהיא מלאת אמביציה ותשוקה לחיים. הוא עצמו היה בחור שקט ומופנם ומעט חסר ביטחון, אך כשהוא היה לידה הוא חש שהוא שווה- רק בזכות העובדה שהיא רוצה אותו.
לאחר כמה חודשים רמי לא יכול היה כבר להתאפק והציע נישואין לסיגל. סיגל לא הרגישה מאוהבת וגם לא נמשכה אליו כל כך, אך היא החליטה שיהיה לה טוב איתו ושהוא יהיה אבא טוב לילדיה ולכן הסכימה.
ההערצה של רמי לסיגל המשיכה גם לאחר החתונה. הוא עשה הכל בשבילה וסיגל הרגישה שהיא עשתה את הבחירה הנכונה. לאחר שנה נולד בנם הראשון. סיגל, בגיל 37, הפכה לאמא. היא הפכה לאמא בכל רמ"ח איבריה. היא רצתה להיות כל הזמן עם בנה ולטפל בו. היא בזה לנשים שחזרו לעבודה מייד בתום חופשת הלידה. היא התפטרה מעבודתה כמנהלת פרוייקטים במשרד פרסום והחליטה להקדיש את עצמה למשפחתה.
רמי, שאמו היתה עקרת בית בכל שנות ילדותו, נשבע לעצמו מאז ומתמיד שאשתו תהיה שונה, אשת קריירה, מטופחת ומצליחנית. לנגד עיניו הוא ראה כיצד סיגל הופכת להעתק של אימו והוא החל להתרחק מסיגל.
סיגל שרצתה בכל מאודה לשמור על המשפחה, הרגישה נורא על כך שרמי מתרחק ממנה. היא ניסתה לחזר אחריו אך לשווא. הוא נותר בקרירותו.
בשנה הראשונה להורות סיגל ורמי חוו משבר קשה בזוגיות שלהם. רמי אף עזב את הבית למשך שבועיים וחזר לאחר תחנוניה של סיגל. הם הגיעו אלי דווקא להדרכת הורים, כשבנם היה בן כמעט שנתיים והחלו מחלוקות ביניהם לגבי דרך חינוכו. סיגל היתה בעד שצריך "לזרום איתו", לוותר לו יותר ולהשתדל שלא יבכה ואילו יוני דגל בגישה של הצבת גבולות ועמידה על עקרונות גם במחיר של בכי.
בפגישה הראשונה ביננו, כשהם סיפרו לי על בנם, ראיתי את הפערים ביניהם. סיגל התחננה ליוני שיקשיב לה, ניסתה ללטפו והביטה בו בעיניים כלות ואילו יוני, כועס ועצבני נרתע ממנה.
עצרתי את הוויכוח על דרך החינוך של בנם וביקשתי לדבר קצת על הזוגיות שלהם. כשהם סיפרו מעט על מה שעבר עליהם בשנים האחרונות, ביקשתי מהם שיחשבו על ייעוץ זוגי משולב עם הדרכת ההורים. אמרתי, שאם לא נטפל בבעיות בזוגיות, הפער ביניהם בנושא ההורות רק יגדל עם השנים.
סיגל נראתה כאילו משא כבד יורד מעל כתפיה ומייד אמרה שהיא תשמח. רמי הסס. הוא אמר שהכל בסדר לדעתו בזוגיות שלהם ומעדיף שנשאר בתחום הדרכת ההורים. ביקשתי ממנו שיחשוב על כך ויודיע לי בפגישה הבאה על החלטתו הסופית.
בשבוע שלאחר מכן נפגשנו שוב. שלושה ימים קודם לכן התעוררה מריבה בין בני הזוג ומאז הם התעלמו זה מזו. רמי ישן בסלון. כשהגעתי הוא היה כל כך כעוס ועצבני שכמעט ולא הביט בי. באמצע הפגישה, לאחר ששוחחתי עם סיגל (רמי סרב לדבר) בעיקר על ילדם ומעט על הזוגיות, רמי התפרץ ואמר שהוא החליט שאין ברירה והם חייבים ייעוץ זוגי.
מכאן, הדרך כבר היתה שונה...
בפגישות האישיות שלי עם רמי דיברנו על הזוגיות בינו לבין סיגל, על הזוגיות בין הוריו וכיצד ראה את אמו לאורך השנים. הוא הבין עם הזמן שהוא אינו מצליח לראות את סיגל בלי לראות בה השתקפות של אמו, אותה הוא לא העריך.
בפגישות עם סיגל היא שמה לב שככל שרמי מתרחק ממנה, כך היא רוצה אותו יותר. היא שמה לב שכל מערכות היחסים שלה בחיים אופיינו באותו דפוס. היא לא מעוניינת כאשר האדם השני אוהב אותה, רוצה אותה וזקוק לה ואילו אדם שדוחה אותה ואף מזלזל בה – היא מאדירה וכמהה אליו.
בפגישות המשותפות למדו בני הזוג כיצד לתקשר, כיצד לשוחח אחד עם השני בלי להאשים זה את זה, דיבור באופן של בקשה, של צורך עצמי ושל ראיית האחר. הם למדו להבין זה את זה ולהכיר את עולמו הפנימי אחד של השני.
לאחר חצי שנה מערכת היחסים של סיגל ורמי התייצבה ולכן יכלנו לדלל את תדירות המפגשים לאחת לשבועיים. בד בבד יכלתי סוף סוף לפנות להדרכת ההורים אותה ביקשו מלכתחילה. בשל הקשר החזק ביניהם, ההבנה והתקשורת, הם הצליחו להסכים ביניהם על דרך הגידול והחינוך של בנם ופתרו את הבעיות שהיו להם בהורות.
-2.jpg)
