אמהות וקריירה - האומנם?
"כל בוקר אני מתעוררת עם הצורך להצליח ולהתקדם בעבודה ובו זמנית קיים בי הצורך להיות אמא מושלמת לילדיי. אמא כמו פעם... שאוספת את ילדיה ממסגרות החינוך בצהריים, שמגישה להם ארוחה חמה שבושלה זה עתה, שעוזרת להם בהכנת שיעורי הבית ומשחקת עימם עד רדת החשכה.
אבל.. כל ההשקעה שלי בקריירה המזהירה אותה אני מתכננת ומשקיעה בה שנים רבות, האם היא תרד לטמיון? התארים מהאוניברסיטה כבר לא יהיו שווים כלום אחרי כמה שנים שאהיה בבית ואגדל את ילדיי. ובכלל, מה עם המשכנתא? עם התשלום לגנים ולבתי הספר, והמצרכים בסופר כל כך יקרים... אין סיכוי שהמשכורת של בעלי תספיק לנו, אם לא אעבוד, לא נוכל לחיות באותה רמת חיים שאליה התרגלנו!
אני יכולה לשמוע את קול האם המתחבטת והמתייסרת דרך פיותיהן של כל כך הרבה נשים. גם אני באותה סירה, בכל יום מחדש תוהה האם אני החלטתי נכון, האם בחרתי בשביל הזהב?
אכן, אמהות רבות בימנו, בעולם המערבי- התחרותי, החומרי, מתבלבלות ולא מצליחות להחליט: בין הצורך להיות אמא נוכחת, משמעותית ואיכותית לילדיה, לבין הצורך להיות עובדת מסורה ומצליחה במקום עבודה תובעני.
רובנו, אגב, בוחרות במסלול ה"גם וגם", מסלול בו אנו עושות הכל במחיר פעוט של וויתור על שעות שינה ואיכות חיים. הן קריירה והן אמהות הם תפקידים שיש בהם הרבה סיפוק, התפתחות ומימוש עצמי, אך יחד עם זאת, שניהם תפקידים מתישים.
כמעט כולנו עובדות במשרה אחת רשמית, ובמשרה אחת נסתרת, שלעיתים אף קשה יותר. משרה שניה זו, נעשית לא פעם, תוך עייפות, אך יחד עם זאת עם הרצון להספיק להיות עם הילדים, להתעסק עם כביסות, בישולים, קניות וכו'. בג'אגלינג המטורף הזה שאנו עושות כמעט עשרים שעות ביממה, אין לנו אפילו יכולת לעצור לרגע ולתהות: האם אלו החיים שרצינו?
נשים שהשקיעו בפיתוח הקריירה שלהן, שחוו עצמאות כלכלית, הערכה חברתית וסיפוק מהעבודה, מרגישות בלבול ואשמה לאחר שהפכו לאמהות. נשים שבוחרות לגדל את ילדיהן ולעצור את הקריירה שלהן לכמה שנים, חוות פעמים רבות תסכול על כך שלא ממשו את עצמן. חשות ערך עצמי נמוך כי הן "לא עובדות" (שהרי להישאר בבית ולגדל את הילדים היא עבודה כל כך קשה, שאין שכר כספי בצידה) ולעיתים חושבות שמא הן מפספסות עולם שלם, את עולם המבוגרים.
ראשית, אומר שאין לי נוסחת קסם שבה תוכלי את, אמא יקרה, לנסח לך את ההחלטה "הנכונה". אין כזו!! אני סבורה שיש לנסות ככל שניתן, להגדיר את האמהות אליה את מייחלת - מה את, כאם, רוצה ומוכנה לעשות.
האם את אמא טוטאלית, שחשוב לה להיות עם ילדיה ככל הניתן? למשל, האם חשוב לך להיות בבית בצהריים ושילדיך יאכלו ארוחה ביתית או שארוחת הצהריים בצהרון נראית לך לגיטימית? (חשוב לציין כי מרבית הילדים היום אוכלים בצהרון ורואים את הוריהם בשעות אחה"צ וגדלים מצוין).
לאחר שקבעת איזו מן אמא את רוצה להיות, קבעי לך את המינון הנכון בשבילך. כמה את מוכנה להשקיע בעצמך ובקריירה שלך, וכמה את מוכנה להשקיע בילדים, בבית, וכמובן- אל תשכחי- בזוגיות!
זכרי כי מדובר במאזניים, על כל תוספת בצד אחד, יקטן משקלם בצד השני. כך שכל השקעה נוספת בבית, בשעות היום, משמעותה ירידה בכף הקריירה האישית שלך, וכמובן, להפך.
במידה ועשית בחירה לעבוד במשרה מלאה מספקת, ששכרה בצידה, תוך ניסיון למלא את הזמן שנותר כאם לילדייך, יש להגיע לאיזון. הציבי גבולות ראשית כל לעצמך ולאחר מכן למשפחתך. גבולות לשעת סיום העבודה מחוץ לבית, מספר ימים שבהם תצאי מוקדם כדי לבלות עם הילדים. כמו כן להגדיר האם את מניחה לילדיך (או למטפלת) להטריד אותך בטלפון בשעות העבודה,ולחילופין, האם את נותנת מקום לעבודתך גם בשעה שאת מבלה עם ילדיך (טלפונים, מיילים ובמחשבות על העבודה).
גם לבחירת היותך אמא במשרה מלאה יש גבולות. כדי שתרגישי מלאה ומסופקת, ולא רק "אמא" מצאי לך תחביבים, פני זמן לחברות ולבן הזוג, אולי מצאי לך תעסוקה מסודרת (כמו עבודה מספר שעות בשבוע), כשהילדים במסגרות החינוכיות. במידה והילדים איתך בבית, נסי לקחת כמה שעות חופש בשבוע שאותן את מקדישה רק לעצמך ולא לסובבים אותך.
והכי חשוב- לאחר שהחלטת, ולא משנה איזו החלטה היא, שימי גבולות לסובבים אותך. רעשי הרקע שהזכרתי בכתבה אחרת, יזמזמו גם כאן סביבך. במידה ובחרת בקריירה, הסביבה תביט בך במבט מאשים ושופט ותמנה את מספר השעות (או הדקות) בהן את נמצאת עם ילדיך בכל יום. במידה ותבחרי באמהות 24/7, הסביבה תתהה האם וויתרת על עצמך, האם וויתרת על התארים, על ההשכלה ובכלל, על עצמך. ישאלו אותך שוב ושוב "את לא מפחדת שאת מפספסת, וכשתרצי לעבוד, מי יקבל אותך בלי ניסיון?"
אני מאמינה שאת יכולה להיות האמא הטובה ביותר שתוכלי, כאשר קודם כל תהיי מרוצה מחייך, שלמה עם הבחירות שלך ומסופקת.
לאם הנמצאת בקונפליקט מתמיד קשה מאוד להכיל, לחוות וליהנות מילדיה באופן מלא. לכן, לפני שאת סופרת את השעות שאת מקדישה לילדיך בכדי להיות האם הטובה ביותר, לפני שאת מקשיבה לסביבה ולעצות המגיעות מכל עבר כיצד להיות האמא והאישה האולטמטיבית- הקשיבי לעצמך. מה את רוצה? איך את רואה את האימהות שלך. על מה את מוכנה ולא מוכנה לוותר ובמה את מאמינה.
